רוני שונה. אחרת. מדברת לאט. יש לה גם סרבול מוטורי.
רוני היא "שינשינית" – עושה שנת שירות מטעם תנועת הצופים בקומונה בכפר סבא.
קומונה שבה היא גרה עם עוד 5 שינשינים "רגילים".
היא משמשת גם כמדריכה לחניכות בכיתה ד ביחד עם מדריכה נוספת.
רוני התרגשה מאוד לפני קבלת התפקיד הזה.
בכל שנותיה בשכבה הבוגרת בצופים היא לא שימשה כמדריכה.
היא הייתה פעילה בצוותים שונים, אבל אף אחד לא חשב שהיא מסוגלת להדריך. אפילו לא אני…
אחד התנאים לקבלתה לשנת שירות היה שהיא גם תדריך.
והיום היא עושה את זה כמו גדולה. בליווי של אותה מדריכה,
בליווי הראשג"דית שלהן ובליווי ותמיכה של רכזת צמי"ד (צרכים מיוחדים) של התנועה.
כולן מאוד עוטפות אותה, מלוות אותה ומסייעות לה.
כשרכזת צמי"ד אמרה לי לפני כחודש שאחת החניכות קצת חוששת מרוני ואנחנו צריכות לחשוב מה עושים עם זה, נחנקתי מדמעות.
מה יש לחשוש ממישהי מהממת, חברותית וחייכנית כמוה?
אבל אז גם הבנתי שזה לגמרי טבעי, ושצריך לעשות לחניכות בכלל ולאותה חניכה בפרט חשיפה מסודרת למוגבלות שלה.
להסביר להן שהיא שונה.
בדיוק כמו שאני מסבירה בהרצאות שלי, כשאני מדברת על חשיבות השילוב של ילדים עם מוגבלות בקהילה.
במהלך השנה החניכות יזכו להכיר את רוני. ילמדו מה קשה לה ומה היא לא יכולה לעשות.
וילמדו גם איזה לב ענק יש לה וכמה יתרונות יש לה.
וכשהן יגדלו, ויראו אנשים עם מוגבלות, זה כבר לא ייראה להן כל כך מפחיד או מוזר.
אז ביחד עם רכזת צמי"ד רוני תכננה פעולה שבה היא תספר על עצמה.
היא גם החליטה להראות להן סרטונים על שילוב אנשים עם מוגבלות.
לפני הפעולה היא ביקשה ממני לעזור לה לנסח הודעה שתשלח להורי החניכות.
וכך כתבנו ביחד:
"להורים שלום
אני רוני ואני מדריכה ביחד עם י. את הבנות שלכם.
יש לי צרכים מיוחדים. אני משולבת בצופים כבר מכיתה ה.
היום אני עושה שנת שירות בצופים וגרה בקומונה פה בכפר סבא.
היום בפעולה אספר לחניכות על המוגבלות שלי.
על הקשיים וגם על הדברים שבהם אני טובה.
רק רציתי לעדכן אתכם למקרה שהן יבואו הביתה ויספרו לכם על כך.
אם יש לכם שאלות נוספות – אז בשמחה.
תודה על ההבנה.
רוני".
והתגובות של ההורים בקבוצה היו מרגשות:
"רוני, כל הכבוד לך על האומץ ועל הדרך",
"שיהיה לך בהצלחה", "את מדהימה".
סיפרו לי שהפעולה עברה בצורה טובה מאוד. החניכות הקשיבו ושאלו שאלות.
והחניכה החוששת? היא עדיין חששה ואפילו רצתה ללכת הביתה.
הראשג"דית ליוותה אותה ובדרך היא סיפרה לה שפעם ראתה איש עם מוגבלות שקילל וצעק ומאז היא חוששת.
ואני? אני כבר לא נחנקת מדמעות.
אני כל כך גאה ברוני שלי!
ואני יודעת שהשילוב טוב מאוד בשבילה וטוב עוד יותר לאנשים שסביבה.
עיצוב וחווית משתמש: designedsites.co.il | פיתוח: webisha.com
