הטור הראשון שלנו באתר "המסע בצופים"

הי לכולם!

כיף שאתם פה ומתחילים לקרוא אותנו. אנחנו מתרגשות ממש! ????

אז מי אנחנו?ּ

אנחנו רוני ותמר. בת ואימהּ.

רוני אמציה – בת 19, שינשינית בצופים. גרה בקומונה בכפר סבא. משולבת בצופים כבר מכיתה ה ואוהבת מאוד את התנועה.

תמר טל-אמציה – בת 48, ראש שבט רכ"ס (ביחד עם ראשת שבט נפלאה נוספת). הייתי חניכה ומדריכה בצופים, ומאז שרוני משולבת בתנועה – אני פעילה יותר ובשלוש השנים האחרונות גם כראש שבט וגם כחברה בוועדת צמי"ד, ועדה שעוסקת בשילוב חניכים עם צרכים מיוחדים בתנועה.

אז נשמח לספר לכם קצת על עצמנו. על המגבלה של רוני ועל השילוב המוצלח שלה בצופים.
אם תהיינה לכם שאלות – מוזמנים לפנות ולשאול. בכל נושא. נשמח לשתף ולכתוב גם בהמשך, ככל שיעלה הצורך.

מוזמנים לשאול הכול! בלי להסס או לצנזר.

לשאול על השילוב, על האתגרים, על הקשיים שיש לכם בקבוצות עם חניכים מיוחדים.

מבטיחות לנסות לענות ככל יכולתנו. מבטיחות לנסות לעזור.

אז מה יש לרוני?

לרוני יש מחסור בכרומוזום 10 שבא לידי ביטוי במספר תחומים. יש לה הנמכה קוגניטיבית. כלומר – היא בעלת לקות למידה מורכבת. היא מבינה, היא מדברת, היא תקשורתית והיא חברותית מאוד. אבל רמת ההבנה שלה אינה כמו של כל אחד אחר. היא מעט נמוכה מהנורמה.
לרוני יש גם מום בלב, וסרבול מוטורי ועוד כל מיני בעיות בריאות שמלוות אותה ואותנו לאורך החיים.

רוני למדה כל השנים בכיתות קטנות (כיתות לקויות למידה) בבתי ספר רגילים בכפר סבא.

היא התחילה ללכת לצופים בכיתה ה ומההתחלה שולבה בקבוצות "רגילות". אני לא אוהבת את המונח הזה, כי לדעתי אין דבר כזה ילדים "רגילים", אבל אתם בטח מבינים למה הכוונה…

לפני כל תחילת שנה דאגתי לדבר עם המדריכים. לספר מה יש לה. לדאוג לתיווך המתאים ולהתאמות הנדרשות. לפני טיולים ביררתי מה קושי המסלול, ולרוב אני או בעלי יצאנו כדי ללוות אותה.

היו גם קשיים פה ושם, ברור. אבל החוויה בכללותה של השילוב בצופים היא פשוט מדהימה. התרומה של הצופים לרוני (וגם התרומה של רוני לחניכים שסביבה) לא יסולאו בפז.

דוגמה לקושי קטן שהיה ושאפשר היה לפתור אותו עם טיפ טיפה תשומת לב:
בתקופת הקורונה כשהפעולות התקיימו בזום, רוני חיכתה להן בקוצר רוח. רצתה כבר לפגוש את חבריה לצוות ולקשקש איתם. את הזום היא תפעלה בקלות רבה. אבל באחת הפעולות הראש"צית שלה עשתה איזה שהוא משחק מקוון שהיה צריך להירשם אליו קודם עם שם משתמש וסיסמה. ופה כבר רוני הסתבכה… במקרה הגעתי הביתה בזמן וסייעתי לה. אבל אילו הראש"צית הייתה חושבת על כך יום קודם ומעדכנת אותי, כל האי נעימות והסטרס של רוני היו נמנעים כי היינו מתכוננות מראש. לא הייתה כאן כוונה רעה חלילה. רק חוסר תשומת לב קלה.

ועכשיו תמר שואלת את רוני כמה שאלות:

1. מה את הכי אוהבת בצופים?
   אני הכי אוהבת בצופים את הפעולות ואת החברים.
2. יש דברים שקצת היו לך קשים בצופים?
   כן. למשל טיולים. העליות בטיול פתיחת שנה. הקלו עליי כשאבא לקח אותי באוטו שלו עד לסוף המסלול ושם חיכיתי לכולם בסוף המסלול ולא הייתי צריכה לעשות את העליות עם כולם.
3. מה את עושה היום?
   אני בשנת שירות של הצופים. מתנדבת בבית ספר "רמז" וב"בית אברהם" ואני מדריכת ד' בנות.
4. מה את חושבת על שילוב חניכים עם צרכים מיוחדים בצופים?
   ממש טוב. כי צריך לשלב אותם בפעולות ובטיולים. שירגישו בנוח.

זהו בינתיים.

נשמח לשמוע מכם – גם אם אתם מדריכים וגם אם אתם ראש"גדים, ויש לכם חניכים עם צרכים מיוחדים בקבוצה/בגדוד.
יש לנו הרבה טיפים, רעיונות וכלים מה אפשר לעשות, ואיך אפשר לסייע להם כדי שהשילוב יהיה מוצלח ככל הניתן.

מוזמנים לשלוח מייל ואנחנו מתחייבות לענות. ????