כשרוני הייתה בכיתה י"א החלו לי פרפרים בבטן?
מה יהיה איתה אחרי 12 שנות הלימוד?
מה האפשרויות שעומדות בפניה?
רוני שלי היום בת 19. היא מוגדרת כבעלת לקות למידה מורכבת, על גבול הפיגור הקל.
בנוסף יש לה גם בעיות בריאותיות שונות.
מכיתה א' ועד י"ב היא למדה בבתי ספר רגילים בכפר סבא,
בכיתות קטנות, שמוגדרות ככיתות ל"ל ושייכות לחינוך המיוחד.
בתור מי שעשתה "מיני דוקטורט" בתחום, הרשו לי לחלוק אתכם את המידע הרב שאספתי.
אני מאמינה שהוא יכול לעזור לחלקכם.
עוד לפני ההתנדבות לצבא בחרנו לבדוק מספר אפשרויות:
"כנפיים של קרמבו" – מדובר בקומונה שמחצית מחבריה "רגילים" ומחצית – "מיוחדים"/עם מוגבלות כלשהי.
חשבתי שזה יכול להתאים לרוני, לא להיות השונה היחידה בקומונה.
רוני זומנה ליום מיונים, אך כעבור מספר ימים קיבלנו הודעה שהיא לא התקבלה.
לא ממש ברור לי למה היא לא התקבלה. זה היה מאכזב, אבל המשכנו הלאה.
תוכנית "שיבולים", שעל פי הפרסומים עוסקת בשילוב צעירים עם מוגבלות במכינות קדם צבאיות.
אחרי הריאיון שרוני עברה ואחרי נסיעה להתרשם מאחת המכינות בדרום הארץ.
נאמר לנו שבעצם אין לתוכנית "שיבולים" אפשרות להנגשה קוגניטיבית של התכנים הלימודיים.
הפער הקוגניטיבי גדול מדיי, והיא לא מתאימה גם לכאן.
מסתבר שהם עדיין לא מסוגלים לשלב צעירים עם כל סוגי המוגבלויות.
במקביל רוני התמיינה לשנת שירות בצופים.
ידעתי שהצופים מתקדמים מאוד בשילוב ובהכלה של ילדים עם מוגבלויות,
אבל עדיין לא הייתי מודעת לשילוב שיש בקומונות השותפות.
גם כאן הדרך לא הייתה קלה. הגרעין שיש בו קומונות שותפות מקבל רק חבר'ה שהדריכו בצופים,
ורוני מעולם לא הדריכה.
ולכן – התנאי לקבלתה לשנת השירות היה שהיא
תתנסה במהלך שנת יב שלה בהדרכה, תוך ליווי צמוד כמובן.
אני שמחה לספר שרוני גרה כבר מספר חודשים בקומונה עם עוד מספר חבר'ה (שינשינים) "רגילים".
יש קשיים. הדרך לא חלקה ופשוטה. אבל היא נתרמת מכך מאוד. וגם חבריה לקומונה נתרמים.
היום אני יודעת לומר שיש מסגרות מצוינות ויש נכונות לשילוב.
אבל גם פה חייבים הורים מעורבים שיודעים לכוון ולבדוק את ההתאמה של הילד למסגרת.
עכשיו אני כבר עמוק ב"דוקטורט" בנושא "התנדבות לצבא".
יכולה לספר לכם באריכות על "גדולים במדים", "שווים במדים" ו"שילוב במדים".
אבל אני עדיין בשלבי המחקר, אז אפרסם את מסקנותיי בהמשך…
עיצוב וחווית משתמש: designedsites.co.il | פיתוח: webisha.com
