אביתר הוא חניך בשבט שלנו.
יש לו אלרגיה מסכנת חיים.
אימא שלו יצרה איתי קשר ועדכנה שזו אלרגיה שהתגלתה לאחרונה
ושחייבים להיות סופר ערניים, כי הוא כבר הגיע לחדר מיון מספר פעמים לאחרונה.
האם הסבירה שהגורם לאלרגיה עדיין בבדיקה.
תדרכנו את כולם: מדריכים, ראשג"דים, מרכזות בוגרות.
לפני מחנה הקיץ חידדנו נהלים.
דיברתי אישית עם ראש המטבח שמנהלת לנו את צי ההורים המתנדבים.
תִּזכרתי את ההורים המבשלים.
אביתר יודע להזריק לעצמו אפיפן במקרה הצורך, אבל עדיין,
האחריות מאוד כבדה. מלחיץ.
ואז קיבלתי מאימא של אביתר הודעה:
"אני רוצה לשתף שאני פשוט נפעמת מהצופים.
השבוע הייתה לאביתר מסיבת סיום בבית ספר –
היו דוכני אוכל, שאלו לפני זה על אלרגיות ועדכנתי כמובן בכל המגבלות.
ובכל זאת, אביתר לא היה יכול לאכול כלום במסיבה, כי פשוט מישהו החליט לקשט
את כל השולחנות באוכל שאליו הוא אלרגי…
לעומת זאת, אביתר נמצא עכשיו בסמינר בשבט. הם מתארגנים לבישול ארוחת צהריים.
הם כמובן קיבלו ממני את כל ההנחיות וגם הקפידו לשאול אותו אם כל מה שהם מכינים מתאים.
והם לא הסתפקו בזה! אחת המדריכות התקשרה אליי עכשיו.
עברה איתי על כל מרכיבי הארוחה ובדקה שהוא לא אלרגי לכלום.
היא גם הדגישה ששטפו היטב את כל כלי הבישול למקרה שנשאר שאריות מארוחה קודמת (והוא כמובן הביא כלי אוכל אישיים).
הדאגה של כולם שמצד אחד הוא לא ייפגע ומהצד השני שהוא לא יפסיד כלום פשוט מרגשת אותי".
תענוג לראות חבר'ה בני 16-17 מגדילים ראש, מפגינים אחריות,
רואים את האחר ועושים בטבעיות את מה שפשוט צריך לעשות
כבוד לתנועה שאלה מדריכיה!
תודה עליכם.
עיצוב וחווית משתמש: designedsites.co.il | פיתוח: webisha.com
